מסעו הפוליטי של סדאם

באותן שנים התגבשה לה מפלגה קטנה ומחתרתית, אשר מנתה בסה"כ 300 חברים, מפלגת הבעת' . כך שבגיל 20 סדאם מצא את שייכותו האידאולוגית והפוליטית והצטרף למפלגת הבעת' מפלגת הבעת' אשר משמעותה מפלגת "התחייה" נוסדה בסוריה בתחילת שנות הארבעים ע"י מישל עפלק, נוצרי אורתודוקסי וצלאח א-דין ביטאר, סוני מוסלמי. מפלגה חילונית מודרנית. העקרונות האידאולוגיים של התנועה כוללים סוציאליזם ערבי, לאומנות ופאן-ערביות. המוטו של הארגון הוא "אחדות, חופש וסוציאליזם" ב-14 ביולי 1958, החלה מהפכת יולי (July revolution), מפלגת הבעת' והמפלגה הקומוניסטית שהייתה גדולה ויציבה בהרבה מהבעת' חברו יחד והפילו את השלטון המלוכני, עבדול קארים קאסם עמד בראש המפלגה ומונה לראשות ממשלת עירק. באותן שנים חוסיין התגורר עם דודו עדיין באותו פרבר ומורשע ברצח של פעיל קומוניסטי, בגיל 21 הוא נכלא לחצי שנה. כשהשתחרר הוא קיבל מסר ממטה המפלגה בבגדד שישנה משימה ושהוא נבחר לבצע אותה. סדאם ארז את חפציו ונסע לבגדד.
בכירי המפלגה הבינו שכל עוד קאסם, שהיה מאוד מזוהה עם המפלגה הקמוניסטית, עומד בראשות הממשלה, הבעת' תמיד תישאר קטנה וללא עוצמה. משימתו של סדאם הייתה לעמוד בראש צוות חיסול שאמור היה להתנקש בראש הממשלה, עבד-אל-קרים- אל קסאם.
המשימה לא צלחה בשל טעות חמורה בשיקול דעתו של סדאם, הוא נפצע מכדור וברח בסופו של דבר מעירק לסוריה. לסיפור ההתנקשות והבריחה היו גרסאות רבות, שהפכו עם השנים, לסרט ורומן כתוב, אשר היוו כלים בגלוריפיקציה של סדאם. חוסיין מוצג כגיבור שחטף כדור למען האומה העירקית. גיבור אשר לא נכנע למוות, בריחתו מתוארת כעל טבעית. דהירה על סוס פראי, חצייה בשחייה של אחד הנהרות הגדולים והסוערים בעירק. "רק אלוהים יודע מי נתן לו את הכוח העל טבעי בשעות הקריטיות כשהוא נאבק בגלים, פצוע ברגלו…אבל הוא המשיך להיאבק, בעקשנות, עם כוח רצון חזק, הוא סרב למות"כשהגיע לדמשק סדאם שקע בחיי מפלגת הבעת', פגש את מישל עפלק, מייסד המפלגה ומנהיגה הרוחני ובין השניים נרקמה חברות. עפלק קידם מאוד את סדאם ולאחר כמה חודשים הוא נשלח לקהיר עם עוד פעילי מפלגה. בקהיר הוא ניהל אורח חיים די בורגני ושקט, למד משפטים באוניברסיטה ובזמנו הפנוי היה יושב בבתי קפה, קורא ומשחק שח-מט. הוא לא סיים את לימודיו והעדיף להשקיע את זמנו בדרכו הפוליטית במפלגה. כמו כן התחתן עם בת דודתו סאג'ידה, בתו של ח'ייראללה איתה גדל באותו בית. בפברואר 1963, מפלגת הבעת' עברה לשלב הבא שלה והפיכת המשטר בעירק החלה. קאסם נרצח ומפלגת הבעת' תפסה את השלטון בראשותו של אחמד חסן אל בכר, קצין צבא מהעיר תקרית.
עם ההפיכה חוסיין חזר לעירק, התמקם עם אשתו בבגדד והחל את תפקידו במשמר הלאומי של המדינה. עירק החלה את מלחמתה הארורה נגד העם הכורדי. משטר הבעת' החדש לא החזיק הרבה זמן מעמד, ולאחר תשעה חודשים שוב הייתה הפיכה והפעם ע"י עריף, אחד הקצינים הבכירים של הצבא העירקי באותה תקופה. אל-בכר נכנס למעצר בית וסדאם נשלח לכלא שהותו של סדאם בכלא הייתה קשה, למרות זאת, הוא הצליח ליצור קשרים טובים עם האסירים ואפילו להוביל שביתת רעב כדי לקבל תנאים טובים יותר לו ולחבריו למאסר. הוא המשיך את עבודתו הפוליטית גם מהכלא והיה מקבל מסרים מהמפלגה דרך אשתו שהייתה מגיעה לביקורים יחד עם התינוק שלהם עודאי. בזמן המאסר הוא קודם להיות אחד הקצינים הבכירים של מפלגת הבעת' החדשה.