פניאס (בניאס) בתקופת החשמונאים ואחריה

מרד החשמונאים בדרום שם קץ לשליטה הסלבקית בארץ בכלל ובאזור פניאס בפרט. אך לא ברור אם הדבר הביא גם לסיום פריחת התרבות ההלניסטית במקום. אריסטובולוס (103 לפנה"ס) המלך החשמונאי הראשון שהשתלט על אזור הגליל העליון. בתקופה יותר מאוחרת הייתה פניאס תחת שלטון רומי בימי פומפיוס, אח'כ יש ממצאים המראים שהאזור היה בידי מלכת מצרים קליאופטרה ובשנת 63 לפנה"ס אוגוסטוס קיסר מעניק את האזור כמתנה להורדוס. תחשבו איזו עוצמה יש לאימפריה המצרית אם השליטה שלה מגיעה עד לפניאס, בדומה לכוח הרוחני שמקנים לפרעה במשנת בני ברוך. עם זאת הרבה מאוד מההיסטוריה של המקום לוטה בערפל.

הורדוס כדרכו, פותח במפעלי בניה נרחבים. בקרבת מערת הפניון והגומחות הוא מקים מקדש מפואר הבנוי כולו אבני שיש לבן בו סגדו למיטיבו: אוגוסטוס. בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים" מתאר את המקום תוך התפעלות גדולה ממראות הטבע המרהיבים, (שקצתם חסרים בימינו – כנראה בעקבות הרס מרעידות אדמה ששינו את פני המקום). ימים ספורים לפני מותו, ממנה הורדוס את בנו פיליפוס כמושל האזור. פיליפוס מרחיב את העיר פניאס והופך אותה לבירת האזור.  ומשנה את שמה ל קיסריה (קיסריון) לכבודו של אוגוסטוס קיסר והעיר נודעת כ קיסריה – פיליפי, להבדיל מקיסריה שעל חוף הים. בשם זה היא גם מתפרסמת בנצרות ובין העמים.

עם היווסדה של קיסריה פיליפי, היא הופכת ל"פוליס" כלומר לעיר יוונית עם הזכויות והאוטונומיה הנובעת מכך. כולל הקוריוז הידוע, שבזכות הכרזתה כפוליס, והכרה בה כעיר מקודשת, (בזכות מקדש פניון העתיק כנראה) הרי שלפי הנהוג באותה עת, באופן אוטומאטי היא הופכת גם לעיר מקלט עבור הנמלטים מן הרשויות של אותה תקופה… קיים סיפור נחמד המלמד כי פיליפוס התעניין בחקר מקורות הירדן וערך ניסוי קטן כאשר זרק אל מי הבריכה (הידועה בשם "הקערה") המצויה באזור מקורות הירדן  חופן מוץ, ואחר כך מצאו את המוץ באזור פניאס.

יהודי פניאס

בראשית המרד הגדול ברומי, נכלאים יהודי פניאס בתוך העיר ונמנעת מהם האפשרות לצאת. היהודים, שהיו שומרי מצוות, הזדקקו למצרכים ייחודיים שנמצאו רק מחוץ לעיר. בן מתתיהו מספר על ווארוס, הממונה על האזור מטעם אגריפס שבשמו נעשה הטבח הנורא של 70 נכבדים יהודים שהגיעו לפניאס כדי להבטיח בשם קהילותיהם את התנגדותם למרד ואת רצונם לקיים יחסי שלום עם המשטר הרומי.

גם הקיסר אספסיאנוס מבקר בפניאס ואגריפס מקריב לכבודו את חייהם של יהודים לכבוד נצחונה של רומי.יותר מאוחר מבקר במקום הקיסר טיטוס, והמושל עורך לכבודו "שעשועים" באמצעות עינוי שבויים יהודים.